אמא'לה קרעים וחתכים בלידה!

כמו שהבנתן, אי אפשר באמת להבטיח ליולדת שלא יהיו לה קרעים וחתכים במהלך הלידה כי זה מושפע מהרבה גורמים שאין לנו בהכרח שליטה עליהם. בכל זאת, אפשר להיערך לקראת הלידה ולהכין את הגוף בשאיפה לצמצם את הסיכוי לקרעים וחתכים. הנה כמה דרכים שאני ממליצה עליהם:

1. עיסוי פירינאום – אין ממש הוכחה שעיסוי פירינאום מונע קרעים וחתכים, אבל אי אפשר באמת להשוות את אותה האישה עם אותה הלידה פעם עם עיסוי ופעם בלי. הרעיון בעיסוי פירינאום הוא לא להרחיב את אותו, אלא קודם כל ליצור חיבור לתחושת הלחץ והמתיחה, שתשפר את האופן שבו את לוחצת ונושמת במהלך הציר. שנית, עיסוי מזרים יותר דם לאזור ובכך תורם להגביר את האלסטיות של העור. ניתן לעשות עיסוי החל משבוע 34, רצוי עם שמן שקדים או שמן קוקוס טבעי. בהדרגה להעלות את הלחץ המופעל בעיסוי ובכך לנסות להגביר את יכולת המתיחה של המקום. אם זה מכאיב או לא נעים, לא חייבים.
2. חשבי על תנוחת הלידה שלך – לתנוחת הלידה השפעה על מידת הקרעים והחתכים שלך. במידה ואת מתכננת לידה ללא אפידורל, יהיו לך יותר תנוחות אפשריות לבחור מתוכן ברגע האמת. גם עם אפידורל ניתן להיות יצירתיות ועם מיילדת מאפשרת אפשר ללדת על הצד או בישיבת- כריעה.
3. קופרסים חמים ואמבטיות אדים – חום ידוע כמרכך, וקומפרסים חמימים של מי קמומיל, לבנדר ושלל צמחים בעלי תכונות מרגיעות ומזינות את העור מאפשרים לאזור להיות רווי ומועשר. החום גם תורם להגברת זרימת הדם באזור שמשפר את אלסטיות העור. אמבטיות אדים הם דבר נהדר עבור הנרתיק, לקראת הלידה ניתן לשבת מעל האסלה בה הנחת קערה עם מים רותחים (בזהירות רבה) המושרים בהם עלי רוזמרין ולבנדר. מיילדות רבות מעדיפות דווקא את שיטת הקומפרסים ובמקום לשפוך שמן שקדים על הפירינאום הן מניחות רטיות חמות לקראת יציאת ראש התינוק ופשוט נותנות לחום לעשות את שלו (באופן אישי אוהבת את זה הרבה יותר מהשיטה של השמן שקדים).
4. נשמי את התינוק שלך – אני לא יודעת כמה מכן מכירות את ההיסטוריה של הלידה המודרנית, אבל הרעיון של "לדחוף" את התינוק השתרש בעיקר לאחר המעבר של הלידות לבתי חולים ושימוש בחומרי אלחוש חזקים מאוד שטשטשו את היולדות וגרמו להן לרפיון מוחלט. גם היום בלידות עם אפידורל יש יולדות שחוות רפיון של שרירי רצפת האגן והתינוק נתקל בקושי מסויים להידחף מבעד לתעלת הלידה. יחד עם זאת, גם עם אפידורל, חשוב לזכור שהאמא לא דוחפת כלום – הרחם דוחף את התינוק החוצה, התינוק מפלס את דרכו החוצה, האמא – היא עוזרת לרפלקס פליטת התינוק בכך שהיא שומרת על נשימה נכונה ודריכות בשרירים. זה לא קל, וזה דורש אימון והכנה מראש, אבל יולדות שאני מלווה שהתאמנו על נשימות ציר חוו שלב צירי לחץ יחסית קצר ויעיל. ככל ששלב הלחיצות יהיה קל יותר, כך הסיכון לחתכים וקרעים יורד.
5. הקשיבי לגופך ולמיילדת שלך –  לא תמיד פתיחה 10 משמעה שהגיע הזמן ללחוץ. צירי הלחץ שונים מצירי הלידה שמטרתם להביא לפתיחה מלאה של צוואר הרחם. אם הרחם עוד לא מוכן לזה, לחיצה ודחיפה שלך כנגד רצפת האגן רק תגרום נזק. במידה ואת ללא אפידורל, הקשיבי לגוף שלך, את תדעי מתי יש לך ציר ותוכלי ללחוץ או לנשום אותו בהתאם להרגשה שלך. במידה ואת עם אפידורל, המיילדת תנחה אותך מתי מתחיל ציר ומתי הוא נגמר, ובין הצירים תוכלי לנוח. הקשיבי להוראות שלה ולקצב שהיא מכתיבה לך (לעיתים גם יולדת ללא אפידורל חשוב שתקשיב להנחיות של המיילדת בגלל מנח של הראש או קצב מהיר מידי של יציאת הראש שעלול להוביל לקרעים וחתכים).