כשהייתי בהיריון, קראתי לפחות ארבעה ספרים על הריון ולידה אבל לא קראתי כלום על מה הגוף שלי יעבור אחרי הלידה בגלל שלא ידעתי ממש על השינויים שצפויים לי. המון נשים אינן מודעות לשינויים שהגוף שלהן עומד לעבור בשנה לאחר הלידה, הן לומדות המון על התפתחות תינוקות אבל לא על הגוף שלהן. לרוב הנשים אומרים שהן מוכנות לחזור ליחסי מין ולספורט שישה שבועות אחרי לידה, אבל לפעמים אחרי שגידלת בתוכך יצור חי זה יכול לקחת קצת יותר זמן להחלים, ולעיתים שינויים בלתי הפיכים.
אז איך את אמורה להרגיש אחרי שילדת? מה זה "נורמאלי"? יש המון אי-וודאות סביב השינויים שאנחנו חוות. הרבה פעמים הפנייה לפיזיוטרפיסטית של רצפת אגן יכולה לשנות לך את איכות החיים וחשוב לי שתבינו שאתן ממש לא חייבות לחיות עם כאב, דכדוך, חוסר נוחות או בריחת שתן ושהבריאות שלכן חשובה לא פחות מזו של התינוק/ת שנשאתן בגופכן.
כולנו אוהבות לצחוק על קצת פיפי שבורח כשאת מתעטשת, צוחקת או מתעמלת, ועצם הבדיחה למעשה מנרמלת את המצב הזה והרבה מניחות שזה פשוט טבעי וככה צריך להיות. אבל זה לא. זה בעצם סימפטום של בעיה כלשהי ברצפת האגן. כמובן שבריחת שתן היא לא הצורה היחידה של בעיות בתפקוד רצפת האגן, גם תכיפות יתר בצורך למתן שתן מראה על בעיה, שם את כל הזמן מרגישה שיש לך פיפי ואת לא מצליחה להתאפק.
כך או כך, זה לא מצב תקין ואת לא אמורה לסבול מזה רק כי עברת היריון ולידה. וכן, סטטיסטית ככל שנעבור יותר היריונות ולידות יש לנו יותר סיכון לסבול מחוסר שליטה ובריחת שתן ולא, זה לא רק לנשים שילדו ואגינלית, גם נשים שיולדות בניתוח קיסרי יסבלו מזה באותם אחוזים, במיוחד בקיסרי חירום.
אז מה לעשות?
קודם כל, תרגילי חיזוק קלאסיים, תרגילי קגל, יכולים מאוד לעזור בחיזוק רצפת האגן ולשפר את השליטה שלך. אבל נורא חשוב לעשות אותם נכון, וגם כדאי לאבחן את הבעיה לפני שמתרגלים חיזוק כי לפעמים צריך דווקא לעבוד על הרפיה ושחרור. אני כן ממליצה אם יש לך בעיה או ספק לגשת לפיזיותרפיסטית רצפת אגן כדי לאבחן ולהבין מה את צריכה לעשות. אנחנו צריכות תמיד לשים דגש על הטונוס של השריר, על האיסוף וההרפייה המלאה שלו, ולא דווקא להחזיק אותו מכווץ כל הזמן – דווקא ההרפיה היא החלק שקשה לנו, כי מלמדים אותנו כל הזמן לאסוף ולהחזיק.
אז אין תרגיל אחד שמתאים לכולן וזה גם לא מסתכם רק בתרגול של 10 דקות ביום. עבודה על רצפת אגן היא אבודה מתמשכת החל מאיך שאת קמה מהמיטה, איך שאת עומדת כשאת שוטפת כלים או איך את מרימה את התינוק שלך מהעריסה. כלל אצבע: תמיד לאסוף רצפת אגן בנשיפה תוך כדי המאמץ, אז אם את מתכופפת להרים את התינוקת שלך, את מכופפת ברכיים, מעבירה משקל גוף קדימה בכריעה קלה, אוספת אותה תוך כדי נשיפה ומתרוממת עם רצפת אגן אסופה. זה דורש תרגול ואימון והמון תשומת לב.
מה לגבי כאבים ביחסי מין?
זה סביר להרגיש חוסר נוחות או כאב בפעמים הראשונות שאת מקיימת יחסי מין עם חדירה מלאה אחרי לידה, אבל אחרי הפעמים הראשונות אל תמשיכי אם את סובלת. אני קודם כל ממליצה לחזור ליחסי מין בהדרגה, לא ישר לחזור לחדירה מלאה, וכן מציעה להוסיף חומר לחות/סיכה כי ההורמונים של ההיריון ובעיקר הפרולקטין בההנקה מורידים רמות אסטרוגן שגורם ליובש בנרתיק.
בנוסף ליובש, כאבים יכולים להיגרם בגלל תפקוד לקוי ברצפת האגן או תפרים וחתכים שעברתן שמשאירות רקמה צלקתית. גם נשים שעברו ניתוח קיסרי ולכאורה לא היה מעבר דרך תעלת הלידה יכולות לסבול מכאבים מאותן סיבות בגדול, רקמה צלקתית שמושכת ולוחצת וחוסר איזון בשרירי רצפת האגן. לסדנא שלי בנושא זה אני מזמינה אותך לקרוא יותר כאן
מה לגבי תחושת לחץ בנרתיק?
הרבה נשים מתארות שהן מרגישות כמו משהו שתקוע להן בנרתיק, כמו טמפון שרוצה לצאת. זה עלול להיות סימן לצניחה של איברי רצפת האגן, לפעמים צניחת שלפוחית, לפעמים צניחת רחם ועוד. במצב כזה האיברים פשוט זזים וצונחים ומפעילים לחץ על דפנות הנרתיק. זה זה יכול להשפיע על היכולת להתאפק או להתרוקן כמו שצריך. זה הרבה פעמים תחושה שמפתיעה נשים והן לא מודעות בכלל שזה יכול לקרות להן.
במקרה של צניחות חמורות ניתן לטפל באמצעים ניתוחיים, צריך לפנות לאורו-גניקולוג המתמחה בשיקום רצפת אגן אבל ברוב המקרים טיפול שמרני על ידי תרגול מותאם (להוריד עומס, לשכב יותר, לתרגל יוגה נשית ופיזיותרפיה של רצפת האגן) יספיקו לשקם ולטפל בבעיה. בכל מקרה אם את מרגישה לחץ פנימי או קושי להתרוקן, עצירות כרונית או כאבים בבטן תחתונה רצוי להיבדק על ידי רופא/ה מומחה לנושא. בכל מקרה מאוד חשוב לשמור על עצמך כשאת בשירותים, לא ללחוץ חזק ולנשום נכון.
מה עם הצלקות?
אם את מרגישה כאבים בצלקת של הניתוח הקיסרי או בצלקות של החתך והתפרים בנרתיק צריך וכדאי לטפל בזה. בדרך כלל עיסוי צלקת או יריעות סיליקון תהיה ההמלצה למרות שאין ממש מחקר מספק על עיסוי צלקת שמראה אפקטיביות משמעותית. זה טבעי לאבד תחושה באזור הצלקות, זה אמור לחזור עד שנה אחרי אבל לצערי לא תמיד זה משתקם- מחקר אחד הרבה ששנה אחרי 18% מהנשים סבלו מכאבים באזור הצלקת מניתוח קיסרי ו -10 אחוז מהנשים שעברו לידה ואגינלית עדיין סבלו מכאבים באזור הפירנאום שנה אחרי. אז זה יכול לקחת זמן אבל אם את סובלת מכאבים שווה להיבדק ולבחון אם יש דרך לעזור לך.
למדי להחזיק את התינוקת שלך בשני הצדדים
להרים את התינוקת שלך ולהחזיק אותה במשך שעות, אם בהנקה, האכלה או הרגעה והרדמה מעמיסים מאוד על רצפת האגן שלך. היציבה שלך והרגלי התנועה שלך משתנים במהלך ההריון בגלל העלייה במשקל, שינוי מרכז הכובד של הגוף, שינויים הורמונאליים (בעיקר הורמון הרלאקסין) וכאבים חדשים שמגבילים את התנועה שלך.
אחרי הלידה כל התפעול של התינוקת עוד יותר מאתגר, להרים את התינוק מהעריסה, להכניס לכיסא בטיחות, להרים סל קל וכו'. אז קודם כל, שמרי על איזון ונסי תמיד לעשות את הדברים משני הצדדים, כלומר לא להרים את התינוק תמיד מאותו הצד – אם את לא מניקה אז להאכיל בבקבוק משני הצדדים, להרים לגרפס בזויות שונות ולשמור על היציבה שלך כשאת מניקה או מאכילה את התינוק. תוסיפי דרגש ליד המיטה של התינוק שיהיה לך יותר נוח להתכופף אליו ולא תצטרכי להידחס מעל המעקה של המיטה.
כמובן שספורט מותאם יכול לעזור לגוף להתחזק ולהתאזן אבל כל מה שאת עושה ביומיום משפיע על השיקום שלך אחרי ההיריון והלידה.
ומה לגבי היפרדות בטנית?
אם את מרגישה שהבטן שלך בולטת בצורה חריגה, או שיש לך רווח מוזר בין שני חלקי הבטן יכול להיות שאת סובלת מהיפרדות בטנית. הרקמה המקשרת בין שרירי הבטן הנקראת לינאה אלבה נמתחת מאוד במהלך ההיריון ועלולה להימתח, להיחלש ו/או להיקרע ולגרום לשרירים להיפרד לשני חלקים. זה מאוד טבעי כי הבטן חייבת לגדול ולהימתח במהלך ההיריון ולכן רוב הנשים חוות דרגה מסויימת של היפרדות בטנית. זה לרוב משתקם תוך 6-8 שבועות ואצל רוב הנשים יהיה שיקום מלא לאחר שנה. במידה ואת רוצה לטפל בהיפרדות שלך ישנם המון תרגילים שיכולים לעזור לך (ובעיקר חיזוק שרירי הליבה ולא שרירי הרקטוס) אז מומלץ להתייעץ במדריכה שמבינה בהיפרדות ולא לעשות כפיפות בטן או תרגילים אחרים שגורמים לעומס מיותר על רקמות החיבור. ניתן להגיע אלי לסדנא נהדרת שמלמדת עיסוי עצמי ותרגילי חיזוק למי שמעוניינת.
איך את מרגישה אחרי הלידה שלך?
שתפי בתגובות על תחושות ושינויים שעברת ועל דברים שהיית רוצה לדעת יותר על הגוף שלך אחרי הלידה
