מה זה שימור דם טבורי והאם זה כדאי?

כדאי שימור דם טבורי?

הרבה מהיולדות שלי מתלבטות לגבי שימור דם טבורי. זה שאלה חשובה כי יש בעצם רק הזדמנות אחת לאסוף את הדם הזה במעמד הלידה וצריך להחליט על זה מראש. אז כדי לתת לכן תשובה מסודרת הנה כמה נתונים על הנושא שאולי יעזרו לכן לקבל החלטה.

אז מה זה בכלל דם טבורי ולמה הוא כל כך מיוחד?

זה מדהים כל פעם מחדש לחשוב על משמעות של היריון – יצירת חיים משני תאים בודדים – זרע וביצית שנפגשים והופכים להיות תינוק אמיתי, שלם ומושלם! זה למעשה סוד הבריאה וזהו תהליך מורכב, מסובך שתלוי בהמון המון גורמים. חלק ממה שמשתתף ביצירה הזו הם תאי הגזע – תאי גזע מאפשרים לעובר את ההתפתחות שלו מאשכול של 8 תאים לעובר אנושי, ומה שמיוחד בהם זה שהם בעצם תאים שיכולים להתמיין למגוון סוגי תאים אחרים. בשנים האחרונות המדע הצליח לרתום את השימוש בתאי הגזע האלו לצרכים רפואיים שונים. דם טבורי מכיל תאי גזע המטופוייטיים – לתאים אלה יש יכולת לייצר כדוריות דם אדומות, לבנות ופלזמה ולכן הם משמשים לריפוי מחלות של הדם והמערכת החיסונית.

ברחם, האיבר שמספק חמצן ומזון לעובר הוא השלייה, שמאפשרת למעשה שחלוף דם וחומרי מזון בין האם לעובר. הדם זורם דרך חבל הטבור שמקשר בינם. בשלב האחרון של הלידה, לאחר לידת התינוק (או התינוקת) ישנו שלב שנע בין דקות בודדות לשעה עד ללידת השלייה מהרחם. בזמן הזה ייאסף הדם שנותר בחבל הטבור ובשלייה לתוך ערכה שסופקה לכך מראש. חשוב להדגיש שלא אוספים דם טבורי במקרה של לידת פג או במקרה ויש סכנה לאם  או לתינוק. כן ניתן לאסוף דם טבורי גם בלידה קיסרית.

ההיגיון אומר שאם תאי גזע הם תאים גולמיים שיכולים להתמיין למגוון סוגי תאים אחרים, אם נשמור אותם נוכל לעשות בהם שימוש בעתיד במידת הצורך. השתלת תאי מח עצם המבוססת על תאי גזע נעשתה לראשונה בשנת 1988 (כ-40 שנה!). מאז ועד היום נעשה מחקר אדיר על תאי גזע אולם השימוש בהם עדיין מוגבל ועדיין נחקר.

שימור דם טבורי
מה ניתן לעשות עם הדם הטבורי שנאסף?

אז נכון, תאי גזע הם דבר מופלא שמאוד מסקרן את המדע אך השימוש העיקרי היום לדם טבורי הוא עבור השתלת מח עצם במקרה של לוקימיה (סרטן הדם). אם התינוק שנולד יפתח חלילה לוקימיה במהלך חייו הוא יוכל להשתמש בדם הטבורי שנלקח מחבל הטבור שלו כשנולד, ואז תהיה למעשה התאמה של 100 אחוז בינו לבין מח העצם שהושתל בו. אך יש כאן שתי בעיות עיקריות –

  1. כמות הדם הנאספת אינה גדולה ומספיקה לרוב למשקל של ילד, כך שאם המחלה התפרצה לאחר גיל ההתבגרות הדם שנאסף פשוט לא יספיק לטיפול.
  2. החברות המספקות את שימור הדם לא מתחייבות לתקופה של מעל 20 שנים. הסיכוי להזדקק להשתלת מח עצם לפני גיל 20 מוערך ב -0.005%–0.04 שזהו סיכוי נמוך מאוד.
  3. היה והתינוק חלה בלוקימיה בגיל צעיר ( מתחת לגיל 20 ) ההמלצה תהיה שלא להשתמש בדם הטבורי שלו היות ותאי הגזע שלו לא היו בריאים מלכתחילה

מעבר לשימוש בדם הטבורי עבור התינוק עצמו, ניתן גם להשתמש בתאי הגזע עבור בן/בת משפחה. להם לא תהיה התאמה של 100 אחוז אבל במידה של אחים יכולה להיות התאמה של עד 75 אחוז, והתאמה חלקית להורים או לסבים. על פי רוב, איסוף דם טבורי עבור בן משפחה יעשה כשכבר ידוע שיש בן משפחה הזקוק לתרומת מח עצם, למרות שצריך כאמור להתייחס למגבלת הגדול של הדם שנאסף היות וזה לרוב מספיק לטיפול רק בילדים עד גיל מסוים.

מה קורה אם לא אוספים את הדם הטבורי?

אם מחליטים שלא לאסוף את הדם הטבורי למטרת שימור יש למעשה שתי אפשרויות:

  • לתת את הדם הזה לתינוק במעמד הלידה
  • להשליך את הדם ביחד עם השלייה לאחר הלידה

מה הכוונה?

כשהתינוק נולד, הוא עדיין מחובר בחבל אל השיליה, שמחוברת אל הרחם. הדם ממשיך לזרום אליו ולמעשה מדובר על כמעט שליש ממחזור הדם שלו שנמצא באופן תדיר בשחלוף חומרים בינו לבין השיליה. לאחר הלידה המיילדת תשים קליפס על החבל ולמעשה תעצור את זרם הדם.

התזמון בו שמים את הקליפס על החבל הוא שיקבע אם הדם יזרום בחלקו/ במלואו לתינוק, או יישאר בשיליה וילך לטמיון.

היות ונמצא שחיתוך מושהה מפחית סיכון לפתח אנמיה ומחסור בברזל בתינוקות בחודשים הראשונים לחייהם המחקרים היום ממליצים על השהייה של ניתוק חבל הטבור של בין דקה עד 3 דקות, שזה הזמן שבו לרוב החבל מפסיק לפעום והדם זרם במלואו לתינוק. בפגים (תינוקות שנולדו לפני שבוע 37) וכן בתינוקות שנולדו במשקל לידה נמוך, ישנם יתרונות נוספים להשהיית חיתוך חבל הטבור.

שימי לב כשרוצים לשמור את הדם הטבורי לשימוש עתידי לא ניתן להשהות את חיתוך החבל – איסוף דם טבורי צריך להיעשות כמה שיותר מהר לאחר יציאת התינוק, רצוי תוך 30 שניות מהלידה.

חיתוך חבל טבור מושהה
מה לגבי תרומה לבנק ציבורי?

באופן עקרוני ניתן גם לתרום את הדם הטבורי לבנק ציבורי. כלומר הדם שנאסף ילך למאגר שבו כל מי שיזקק להשתלת מח עצם יוכל להשתמש במאגר בהתאם להתאמה גנטית. חשוב לזכור שלמרבה הצער לא ניתן בכל בית חולים לתרום דם למאגר ציבורי (וגם לא בסופי שבוע או במידה וילדת בלילה…).

 אמנם גם כאן קיימת בעיית הגודל, אבל היות וניתן להשתמש בכמה מנות ניתן להשתמש בשתי מנות משני תינוקות שונים להשתלה במבוגר אחד. בנוסף, מנות שנאספות בבנק הציבורי מאפשרות את המחקר על תאי גזע וקידום השימושים הרפואיים בו בעתיד.

אז לשמור או לא לשמור?

 כאמור, רוב הסיכויים שהדם הטבורי לא יוכל לשמש את התורם עצמו, משום כך שמירתו בבנק דם טבורי פרטי נכון להיום מיותרת. לעומת זאת אם ייתרם למאגר ציבורי, גדלים סיכוייו לשמש להצלת חיים. בנוסף אי אפשר להתעלם מהעלות הגדולה של שימור המנה לאורך שנים.  אמנם יש החזרים במסגרת סל ההיריון ברוב קופות החולים אולם עדיין מדובר על הוצאה של אלפי שקלים.

אז אם אתן שואלות אותי, כרגע אין לדעתי סיבה מספיק טובה לשימור דם טבורי פרטי, והתועלת של השימוש בדם הזה לתינוק בלידה עצמה עולה כרגע על אפשרויות השימוש במנה בעתיד הנראה לעין. כמובן שמחקרים חדשים יוכלו לשנות את כל מה שאנחנו יודעים היום וזה תמיד החלטה שלכם כשהורים על העתיד של ילדכם.

 

אם בכל זאת רוצים לשמור?

במקרה כזה תצטרכי לפנות לאחת החברות הפרטיות (חיפוש מהיר בגוגל ייתן לך את פרי החברות השונות), לקבל מהם ערכה ולהביא אותה איתך ללידה. עדכני את המיילדת שלך מראש שאת רוצה לשמר את הדם הטבורי כדי שהיא תהיה מוכנה לכך בזמן הלידה. לאחר איסוף המנה יש להתקשר לנציג מהחברה שיגיע לאסוף את הדגימה לאחסון. נכון לזמן כתיבת המאמר עלויות השימור נעות בין 2,000-8,000 ₪.

 

מאמרים נוספים שיעניינו אותך

מה זה מכשיר טנס ולמה זה טוב ללידה?

היפרדות בטנית אחרי לידה

השינויים בגוף שלך אחרי הלידה שאת צריכה לדעת עליהם

קורס ניתוח קיסרי

סיפור הלידה של יולדת יוני 2023