יולדת שאני מלווה עכשיו עברה את שבוע 40, מרגישה שכלום לא קורה, שהלידה לא קרובה אפילו. היא מרגישה ייאוש, אולי אפילו תחושה שמשהו לא בסדר, והאיום של ההתערבויות הרפואיות כבר נמצא מעבר לפינה.
הרצון הטבעי שלנו זה "לעזור". "לזרז". לעשות משהו כדי להביא את הלידה. בתור הדולה שלה, אני מציעה לה בעיקר לעשות שום דבר.
אני מבינה, בכלל בחודש תשעי ובטח ובטח לקראת הלידה עצמה, כל יום מרגיש כמו חודש. לא רק פיסית קשה, גם רגשית.
וכמובן שצריך להתכונן ללידה בכל האמצעים והכלים שלך, כמו להיות פעילה, לתרגל נשימות, לעבוד עם בן הזוג ו/או תומכת הלידה שלך, להכין את הגוף והנפש אבל אני אישית פחות בעד "לעבוד בזה".
קודם כל בואו נבין מה המשמעות של שבוע 40, או בכלל מה זה תל"מ – תאריך לידה משוער.
התל"מ שלך נקבע בהתאם לתאריך ווסת אחרונה. לפעמים יש תיקונים לתאריך המשוער ללידה בהתאם לגודל והתפתחות העובר, לפעמים מתקנים בהתאם לתאריך הביוץ.
אז אמנם הריון אנושי הוא בן 9 חודשים, אבל כל גוף וכל עובר חווה את התהליך טיפה אחרת. יש נשים שיולדות בתחילת החודש התשיעי, ויש נשים שיגיעו גם לחודש עשירי. שורה תחתונה –
אנחנו לא באמת יודעות מתי הלידה תתחיל, למרות כל התחזיות המשוכללות שלנו
אז להיתפס לתאריך ספציפי יכול לייצר מתח וציפייה מיותרת. בואי לא נשכח את זה שהסביבה כולה מצפה ללידה ומבול ההודעות והטלפונים שאישה בחודש תשיעי מקבלת על בסיס יומי "נו עוד לא ילדת??" והלחץ המטורף אם בטעות פספסה שיחה לא עוזרים לה להיות רגועה ולחכות בסבלנות.
אז מה בכל זאת אני מציעה לך לעשות אם הזמן כבר מתחיל להיות לחוץ?
🤸♀️תנועתיות ופעילות גופנית – התחלה של לידה היא שילוב בין קוקטייל הורמונאלי ולחץ מכאני של ראש העובר על צוואר הרחם. ככל שתהיי יותר בתנועה ותניעי את האגן שלך, תגדילי את הסיכוי של העובר למצוא את הדרך ולהתברג נמוך באגן, וככה להפעיל לחץ משמעותי על הצוואר כדי להביא לצירים.
😴לישון – זה נשמע כאילו שאת לא עושה כלום כשאת ישנה, אבל בזמן שינה הגוף מתפנה לתיקונים, שיפצורים ואיזונים. נתחיל מזה שהגוף שלך כרגע כבר במקסימום שלו, אז מנוחה בטח לא תזיק. אבל בנוסף, בזמן שינה מערכות לא הכרחיות נכבות, מה שמשחרר את המוח לעבוד על החלקים שזקוקים לתחזוק. בנוסף, השרירים נרפים והגוף משתחרר, מה שכמובן חשוב מאוד לתהליך של לידה – כמה שיותר רפוי ומשוחרר, יותר טוב (ובואי לא נשכח שהלידה עצמה היא חוויה מעייפת, כדאי שתגיעי אליה עם מלוא הכוח).
💦מים, מים, מים – כנסי לאמבטיה חמה (נכון, בהריון יש איסור על מים חמים מידי, אבל בעיקר בשליש הראשון, ואני לא מתכוונת להיכנס לג'קוזי עם מים לוהטים, אמבטיה ביתית חמה ונעימה זה ממש בסדר), עשי מקלחות ארוכות עם מים חמים, מה שאת מעדיפה. החום של המים גם עוזר להרפות את השרירים ומגביר את הרפיון של הגוף, אבל גם מאוד מאוד עוזר להרגיע מתח רגשי.
🧖♀️לשיר – להוציא קול זה חלק מהותי מלידה. בלידה הקולות שאנחנו מוציאות הם אינטואיטיביים יותר, אבל לקראת הלידה, השמיעי את קולך ושירי! זה טוב מכמה סיבות – מיתרי הקול שלנו הם שרירים טבעתיים, וכשאת מרחיבה אותם את מאפשרת לשאר השרירים הטבעתיים (ובכלל זה צוואר הרחם) להשתחרר. שנית, כדי לשיר (ובכלל להוציא קול) צריך לעבוד עם הנשימה. נשימות עמוקות, ארוכות מהבטן הם קריטיות להתמודדות עם הצירים וכמובן עוזרות להרפות. ואם את בוחרת שיר שאת מתחברת אליו ומרגש אותך, בכלל הרווחת גם טיפול רגשי על הדרך!
🤰להיות קשובה – אנחנו חיים בזמנים מאוד מהירים. יש לנו גוגל, מיקרוגל, מטוסים. הכל מאוד מאוד מיידי, זמין, מהיר.אבל הריון ולידה הם עתיקים. הריון ולידה נמצאים איתנו משחר האנושות, ללא שינוי. זהו תהליך וזה לוקח זמן. הזמן הזה הוא ברכה. הקשיבי לגוף שלך, הרגישי כיצד כל יום, כל שעה משהו בך מרגיש אחרת. אולי מתיחה בבטן או ברגליים. אולי שיווי משקל אחר, אולי רגש שמציף אותך ולא היה כאן קודם. הזמן עושה את שלו, זה לא נכון ש"כלום אל קורה". משהו כן קורה, בקצב שלו. היי קשובה למה שהגוף שלך זקוק, כי את מכירה את עצמך ואת תינוקך הכי טוב שיש.
